שפת המשפט — ושפת המערכת.

חובת הגינות החלה על צדדים לחוזה — במשא-ומתן (ס׳ 12) ובקיום (ס׳ 39). אמת-מידה אובייקטיבית להתנהגות ראויה.

פרשנות חוזה לפי תכליתו — לשון החוזה היא נקודת מוצא, לא סיום. נסיבות חיצוניות נשקלות לצד הלשון.

זכות העובד להשמיע טענותיו טרם החלטה הפוגעת בו. חלה אף בתקופת ניסיון, בהיקף מותאם.

עקרונות-על דיוניים: זכות הטיעון ואיסור משוא-פנים. בסיס לפסילת החלטות מנהליות פגומות.

ייחוס חוב/אחריות של חברה לבעלי-מניותיה, בנסיבות חריגות של שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת.

אחריות סולידרית של מספר מזיקים לאותו נזק בלתי-נפרד — הניזוק רשאי לתבוע את מלוא נזקו מכל אחד.

אחריות מעביד לעוולת עובדו שבוצעה במהלך העבודה ובמסגרת תפקידו.

חובת השבה של מי שהתעשר שלא כדין על חשבון אחר — גם בהיעדר חוזה או עוולה.

מבחן לפגיעה מותרת בזכות יסוד: התאמה, אמצעי שפגיעתו פחותה, ויחס ראוי בין התועלת לנזק.

מתחם ההחלטות הלגיטימיות של רשות מנהלית. החלטה החורגת מהמתחם — בטלה.

מניעת בעל-דין מהעלאת טענה הסותרת מצג קודם שעליו הסתמך אחר לרעתו (השתק עילה / פלוגתא).

עיקרון המבטל חוזה או תניה הנוגדים את ערכי-היסוד של החברה (ס׳ 30 לחוק החוזים).

פיצוי המעמיד את הנפגע במצב שלפני ההתקשרות (השבת הוצאות), להבדיל מפיצויי קיום (טובת ההנאה מהחוזה).