״חובת השימוע חלה לפני קבלת החלטה הפוגעת בעובד, אף בתקופת ניסיון, אלא אם הוסכם מפורשות אחרת.״ — ההלכה המנחה בסוגיית השימוע.
״עקרון הצדק הטבעי מחייב מתן הזדמנות נאותה לעובד להשמיע את טענותיו טרם פגיעה בו.״ — היסוד החוקתי לחובת השימוע.
״פיטורים שנעשו בלא שימוע מקנים לעובד זכות לפיצויים, אף אם הפיטורים עצמם היו במקומם.״
היקף חובת השימוע משתנה לפי מעמד העובד ונסיבות הסיום; אך גרעין הזכות — הזדמנות אמיתית להישמע — קבוע.